שאלה:
אני בעלת תשובה 6 שנים נשואה לגר צדק צדיק ואמא ל-2 ילדים מקסימים.. אני חולמת להיות 100% ולעבוד את ה' 100% אבל אני לא מצליחה. אני נופלת בעיקר בדברים כמו אינטרנט אני כל הזמן מנתקת ומחזירה , ברור שנתקלים בשטויות גם אני וגם בעלי. ויש לי גם קצת כעס , אני גם פטפטנית לא קטנה ויותר מדיי חייכנית.. לא מצליחה להיות סנובית.. קשה לי להחליף את האופי! מה לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה , תישארי בדיוק מי שאת , את לא צריכה להחליף שום אופי , את פשוט צריכה לחיות על פי ההלכה ולהמשיך להיות חייכנית מקסימה וזורמת בבית לא עם גברים ברחוב , לא עם המוכר במכולת , לא עם עוברי אורח , רק עם בעלך ובני המשפחה. (בנות המשפחה) ברגע שתתנהגי כבת מלך , הכל יזרום אוטומטית , כי כשרואים בת מלך , יודעים להתנהג כראוי לידה ולא זורמים איתה כדתילונית.

זה מה שיש לי לומר על מה שכתבת.
א) זה שאת שואפת ל-100% זה מצויין , כי אז לפחות תגיעי ל-85% או 95%
ב) כדי לא ליפול באינטרנט תעברו לאינטרנט כשר ! אין ברירה אחרת אין פתרון קסם
ג) כדי לעבוד על מידת הכעס צריך לעבוד על מידת האיפוק , תלמדי להתאפק יותר.
ד) בנוגע לפטפטנות זה דבר טבעי אצל אשה , צריך פשוט להיזהר מלשון הרע זה הכל
ה) אף אחד לא ביקש שתהיי סנובית , פשוט תשמרי על דיסטנס ואל תזרמי עם גברים

זכית בבעל צדיק , יש לך שני ילדים מדהימים , יש לך שאיפות מדהימות , את מודעת לבעיות שלך וזה חלק גדול מהתשובה , הדבר היחיד שנשאר לך לעשות זה לעבוד על הכעס ועל הצניעות שלך , במחשבה , דיבור ומעשה.

איך עושים את זה?
1) תקפידי ללכת לשיעור לפחות פעם בשבוע.
2) תשתדלו לדבר בבית בטונים נמוכים. לא לצעוק ! גם אם ממש קשה תעבדי על זה
3) תשתדלי לדבר בנחת עם הבעל והילדים , תקראי כל יום את איגרת הרמב"ן !
4) תתלבשי בצניעות וכשיראו שאת לבושה כראוי , יחשבו פעמיים אם לזרום איתך.
5) הלבוש שלך מעיד עליך , צבעוני צמוד לא מעיד על בת מלך , תתלבשי צנוע יותר.
6) תנסי ללכת עם חולצות מכופתרות צנועות (לפחות בשבת) ותתנהגי כבת מלך.

לסיכום: אם תתלבשי כבת מלך , תאמיני לי שאף אחד לא יחשוב שאת דתילוניה ויזרום איתך , יכבדו אותך ויחשבו פעמיים לפני שמדברים איתך , אף אחד לא ידבר איתך בסלנגים (כמו שרגילים לדבר איתך היום) אבל את צריכה לעבוד על עצמך ולהתנהג כמו בת מלך , תשדרי בת מלך , תקבלי יחס של בת מלך , תשדרי דתילונייה , יתייחסו אליך כאל דתילונייה זורמת. אל תהיי סנובית , תהיי יראת שמים , אנשים יבינו לבד שהתחזקת ויתנהגו בהתאם. צפי בקטעים הבאים הם יעזרו לך מאוד להתחזק.





.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לפני מספר חודשים איבדנו את ילדתנו השלישית, מוות בעריסה, כבר מאז אני מנסה לשכנע את עצמי להאמין באמונה שלמה שהכל בא מהקדוש ברוך הוא, יתקדש שמו, והוא למעשה בא ללמד אותנו משהו, אבל אני מרגישה די תמימה וממשיכה לכאוב את הכאב, שאלתי היא למרות אמונתי הרבה בבורא עולם איך אני ממשיכה הלאה, שכן מאוד קשה לי ואני לא מפסיקה לחשוב עליה ולא יכולה לעצור את הדמעות. יש לי עוד שני ילדים בבית ואני ובעלי למענם ממשיכים הלאה, איך אני מחזקת את אמונתי שהילדה שלי תינוקת קטנה באה לעשות תיקון בעולמנו, מאוד קשה לי להתחזק

תשובה:
גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת צריכה להתמודד עם ייסורים ממש לא פשוטים, העובדה שאת ממשיכה לכאוב את כאבך היא נורמלית לחלוטין, כשכואב לנו אנחנו מצטערים וכואבים, אולם ידוע הדבר שנשמות שנפטרות מן העולם בגיל צעיר הן נשמות של צדיקים שבאו לעולם כדי לתקן תיקון קטן ולחזור לגנזי מרומים, זו באמת לא התמודדות קלה ולכן אומרים חכמים , שמי שמאבד את בניו בעולם הזה ח"ו מתכפרים עוונותיו, משום שזה צער שקשה לתאר , אני מכיר בחור שאיבד את אח שלו בגיל ממש צעיר, האמא קרסה כי זה באמת לא פשוט , אבל מהר מאוד האם נרגעה והבינה שהכל מאת ה' , "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך" .

בכל מקרה אם לא מדובר במקרה ראשון, לדעתי כדאי מאוד שתתייעצי עם רב גדול שיעזור לך בנושא, כי באמת לא מדובר במקרה פשוט, חשוב לברר מדוע הדבר קורה, אולי יש עליך קפידא ורב גדול יכול לעזור בנושא ולראות מה גורם לך לצער כזה גדול
יכול להיות שעשית משהו בעבר שלך שמשפיע על העתיד שלך, יכול להיות שציערת מישהו או מישהי , או שמא בעלך עשה משהו למישהו , בכל מקרה אין טעם לנחש ניחושים מיותרים , תגשי לרב גדול, תספרי לו את מה שעובר עליך ע"י בעלך או ע"י שליח עם מכתב ומה שיגיד לך הרב לעשות תעשי , אני מציע שתגשי לבבא אלעזר בבאר שבע או לרב יורם אברג'ל בנתיבות אם קשה לך לנסוע לבאר שבע.

בכל מקרה צפי בקטע הבא: "סודות מעולם המלאכים" - תתחילי לצפות מהדקה ה37:20 משהו כזה... תשמעי טוב את הסיפור שאני מספר שם על אמא שאבדה את הבן שלה ואת בעלה ומה גילו לה  בעולמות העליונים. צפייה נעימה.  
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אם אני מתנהגת מגעיל להורים שלי.שאני נכנסת לעצבים אין לי איפוק אני מעיפה דברים עושה רע לאמא שלי..ובגלל שאני דואגת לאחותי שמתהגת כמו פרוצה מהרחוב ומתערבת לטובתה זה יוצר לי מריבות אם כל המשפחה, מה שווה כל השיעורי תורה שלי??התפילות שלי??הצניעות שלי שאני מוסרת נפש עלייה??אולי כדי שאפסיק אם הכל רע לי לחיות בבית תמיד בצעקות ובמריבות וזה לא שאני לא עושה טוב להורים אני מנסה תמיד לרצות את אמא שלי לעזור לה בבית,לתת לה כבוד,אפילו הבאתי לה את הכרית שלי וישנתי בלי.מנסה לעשות אותם מלכים אבל האווירה בבית מקשה

תשובה:

אמרו חז"ל: שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה, ככל שתשתדלי יותר תזכי להתקדש יותר אבל אם תוותרי על הכל אזי עבירה גוררת עבירה ואין לדבר סוף עד שתפלי לאבדון ח"ו ויהיה לך קשה מאוד לחזור חזרה למקום שבו את נמצאת כרגע, אין דבר חשוב יותר מכיבוד הורים אבל תעבדי על זה, זה לא בא ברגע אחד, אני מכיר הרבה נערים ונערות שהצליחו להחזיק מעמד אבל היה קשה להם כל הקטע של הכיבוד הורים ורק אחרי שהם ממש למדו והתחזקו הם הצליחו לכבד בצורה נכונה וטובה את אבא ואמא, העיקר שאת מבינה שיש לך על מה לעבוד, אני יודע שזה קשה אבל שום דבר בעולם לא שווה שבגללו נוותר על ה' יתברך, מי שמתרחק מה' יתברך הצער שלו רק הולך וגדל. חבל ! בחורה חכמה לא זורקת הכל לפח ! אם לא הצלחת במתמטיקה את מוותרת גם על אנגלית והיסטוריה? לא תלמדי בכלל? וודאי שלא ! זה לא צעד שעושה נערה חכמה. תשתדלי לאט לאט לעבוד על עצמך באמת זה הכל. אין דבר כזה קשה לי, לכולנו קשה אבל כולנו מתמודדים ומשתדלים לשמח את ה' לכל אדם יש עליות ומורדות. אני מברך אותך שתזכי לכיבוד הורים ובע"ה תזכי לזיווג הגון ולחתונה במהרה כדי שלא תריבי עם אף אחד גם לא עם בעלך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב! אני לומד בבית ספר חילוני ואנחנו עושים בבית ספר תפילת מנחה בשעה 1 וחצי , המורה אוסר עלי להתפלל הוא אומר שלא על חשבון השיעור שלו ואני ממש רוצה להתפלל אני מרגיש מחובר לזה ואני מרגיש רע שכך המורה אמר לי, האם כבוד הרב יכול לייעץ לי מה לעשות ? תודה.

תשובה:
אחי היקר, אל תתפלל על חשבון השיעור, המורה צודק בהחלט, אם זה כל כך
חשוב לך, תעשה קידוש שם שמים ולא חילול שם שמים, תנסה לדבר עם המנהל
ולבקש אישור להתפלל עם הקבוצה שמתפללת בשעה אחת וחצי, אם המנהל
לא יאשר, תתפלל איתם עד שיתחיל השיעור ותיגש לשיעור (תשלים אח"כ)
אני חושב שאם תריב עם המורה שלך הוא רק יראה את הדתיים בעין רעה יותר
אם תכבד אותו ותבקש סליחה הוא יעריך אותך ואולי גם יאפשר לך להתפלל.
במקרה הכי גרוע ! אם אין לך שום אפשרות להתפלל עם החברים תתפלל יחיד.
ה' יתברך רואה את ההשתדלות שאתה עושה אבל עדיף לא לעורר מחלוקות
מהומות ושנאת חינם, ה' מחפש שתתפלל אליו ולא שתעשה פרובוקציות אחי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי... אני ינסה לקצר.. בכללי פשוט אני בן 14.. כשהייתי צעיר מאוד המשפחה שלי חזרה בתשובה.. הייתי שומר שבת כשרות בד"ץ והכל.. ואני מרגיש שזה לא מתאים לי.. התחלתי לחלל שבת.. ולאכול אוכל כשר אבל לא בד"ץ.. ואמא שלי לא מקבלת את זה.. אני לא יודע מה לעשות.. היא די כופה עליי את הדת.. ויש לי בן דוד שגם כפו עליו את הדת (הוא היה חרדי) ועכשיו הוא חילוני לגמרי..ואני לא רוצה שזה יקרה לי.. אני מכבד את הדת...

תשובה:
אחי היקר, אני מעריץ את הכנות שלך ואת היכולת שלך להעלות על הכתב את שבלבך , כל הכבוד לך שבחרת לשתף ולהתייעץ ולא להילחם ולוותר על הערכים שלך.
זה רק מעיד על החכמה שלך והרצון שלך להיות: "בסדר" , לא צדיק גדול אבל לפחות לא לפגוע באמא שלך ועל זה כל הכבוד. כיבוד הורים לא פחות חשוב מהרצון האישי.
בכל מקרה , אם תרצה אני מוכן לשוחח עם ההורים שלך בפלאפון ולעזור להם להיות קצת יותר רכים וקצת פחות קשוחים איתך אחי היקר , כי אתה נשמע לי ילד נבון וחכם.

כדי לעזור לך אמשול לך משל כדי שתבין למה ההורים שלך "כופים עליך את הדת" ואולי אחרי שתבין את המשל יהיה לך קצת יותר קל להבין למה ההורים מתנהגים כלפיך כך.

בוא תדמיין רגע שאתה נשוי ויש לך ילדים משלך , הילדים שלך חכמים ונבונים
ויום אחד , אחד מהם מחליט שלא בא לו ללכת לבית ספר (בדיוק כמו שאתה החלטת שלא בא לך להיות דתי) , הוא רוצה ללמוד אבל לא בבית ספר (אני מכבד את הדת אבל לא רוצה להיות דתי) , הוא יושב בבית ומחבר לעצמו תרגילים משלו. אתה ואשתך כמובן לא מוכנים לקבל את זה ואתם "כופים" עליו ללכת לבית הספר (בדיוק כמו שההורים שלך מנסים לכפות עליך את לימוד התורה) , עד שיום אחד הוא כותב מכתב לרב ובמכתב הוא מבקש מהרב שיעזור לו כי בעבר היה לו אח שההורים שלו כפו עליו ללמוד ובסוף הוא ברח מבית הספר והוא לא רוצה לברוח מבית הספר כי הוא מבין שחשוב ללמוד , פשוט לא בא לו ללמוד בבית הספר. (מקווה שהבנת את המשל) 

"ותלמוד תורה כנגד כולם".
 אח יקר , אתה צריך להבין שכמו שללמוד בבית הספר זה דבר חשוב , גם לשמור תורה ומצוות זה חשוב , תמיד יש אנשים שבוחרים לא ללמוד ובורחים מבית הספר אבל בד"כ ההורים שדואגים להם ואוהבים אותם דואגים להחזיר אותם לביה"ס
כך ההורים שלך דואגים לך שלא תנתק את עצמך מעולם התורה והמצוות , זה הכל אחי

אח שלך בחר בדרך אחרת , אולי טוב לו עכשיו , אבל לאורך זמן תאמין לי שהוא יגלה שהוא עשה טעות איומה , אבל אז יכול להיות שיהיה קצת מאוחר מדיי , לחזור בתשובה אחרי חתונה , אחרי שיש כבר אשה וילדים , זה בכלל לא פשוט , כי מי אמר שאשתו תסכים לקבל את זה? מי אמר שהילדים שלו יסכימו לשמור תורה ומצוות?
לעומת זאת , אם הוא היה מוכן "לסבול" קצת ולכבד קצת יותר את ההורים שלו , הוא היה מגלה ש-"הסבל" הקטן היה שווה את האושר הגדול בבגרות , אחרי שיקים בית כשר ונאמן בישראל עם אשת חיל כשרה וצנועה ולא עם נערת רחוב חסרת נימוסים ללא צניעות ויראת שמים. 

לסיכום: לפעמים קשה לנו כשמכריחים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא ממש אוהבים לעשות , אבל חשוב שנזכור שלא סתם מכריחים אותנו ! דואגים לנו ... זה הכל ...
רופא לא מכריח את החולה לקחת תרופות סתם - הוא יודע שאם הוא יקח הוא יבריא.
אבא לא כופה על הבן שלו ללמוד בבית ספר לחינם - אם הוא ילמד הוא יחכים ויצליח.
אמך לא כופה על הבן שלה לשמור תורה ומצוות סתם היא עושה את זה לטובתך אחי.

שאלות ותשובות שהייתי שמח אם היה לך זמן לקרוא:
א) יש לי מלא שיעורי בית , איך בדיוק אני אמורה לשמור שבת?
ב) אין מצב שאני שומר שבת זה יותר מדיי בשבילי הרב  תעזור לי.
ג) אמא שלי אמרה לי תבחרי: "או אני או השבת" ! הרב במי לבחור?
ד)  צפה בקטע הבא: "מעלת שמירת השבת"

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד , כל יום תראה קטע.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד